ל', בת 40 מדרום הארץ, פנתה לחברת 'זכויות' לאחר שנתקלה בסירוב לקבלה לעבודה בשל מוצאה.
ל', אשר עלתה בשנות ה-20 לחייה ממדינות חבר העמים, פנתה למשרד אשר פרסם הודעה כי הוא מחפש מזכירה. ל' שלחה למשרד קורות חיים, וזומנה כעבור מספר ימים לראיון עבודה. ל' התייצבה לראיון, אולם זה נקטע כעבור דקות ספורות. המעסיק טען כי המבטא של ל' כבד מידי ובשל כך היא לא מתאימה לתפקיד. המעסיק הסביר כי העבודה כרוכה בשיחות טלפון רבות ובעבודה מול קהל, וכי הוא חושש שמא ל' לא תובן ולא תוכל לבצע את עבודתה כראוי. ל' יצאה מהמשרד נסערת ומופתעת.
ל' התקשרה אלינו בבקשה לסיוע. נפגשנו עמה, שמענו את פרטי המקרה וערכנו בדיקה מקיפה. גילנו כי לא מדובר בפעם הראשונה בה המעסיק התייחס לעובדים באופן מפלה בשל מוצאם. הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה, בטענה למעבר על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית המשפט החליט כי אכן מדובר באפליה אסורה, וקבע כי על המעסיק לשלם ל-ל' פיצויים בגובה 25,000 ₪.