שאלות ותשובות

זכויות העובד חלות עליו גם בתהליך הקבלה לעבודה. כל עובד זכאי לייחס שוויוני בתהליך זה, ועל המעסיק חל איסור לבצע אפליה. כלומר, התייחסות שונה לאדם בשל מינו, גילו, גזעו, דתו, עמדתו הפוליטית או כל מאפיין אישי אחר, הינה בגדר עברה על החוק. עובד שנתקל באפליה אסורה בתהליך הקבלה לעבודה רשאי לתבוע פיצויים מהמעסיק.

על תנאי העבודה להיות מפורטים במסמך כתוב, אותו המעסיק מחויב למסור לעובד עד 30 ימים מיום תחילת העבודה, או עד שבעה ימים מתחילת העבודה כשמדובר בנער. המסמך חייב להכיל פרטים אודות זהות המעסיק והמועסק, תאריך תחילת העבודה, תיאור תפקיד העובד, שכר, אופן תשלום, אורך יום העבודה ותנאים סוציאליים הניתנים לעובד. במידה ונחתם חוזה בין שני הצדדים, ביכולתו להחליף מסמך זה, בתנאי שמפורטים בו כל הסעיפים שהוזכרו.

כל עובד זכאי לשכר בגובה שכר מינימום לפחות. שכר המינימום תלוי באופן ההעסקה ומתעדכן מעת לעת. בעוד ששכרם של נערים משתנה בהתאם לגילם, שכרם של עובדים מגיל 18 ומעלה הינו אחיד. שכר מינימום למבוגר, נכון לאפריל 2016, עומד על 25 ₪ לשעה, או 4,650 ₪ לחודש עבודה בן 43 שעות. חשוב לשים לב כי עבודה בענפים מסוימים מזכה בשכר מינימום גבוה יותר. יתרה מכך, עבודה מעבר לשעות הקבועות בחוק מזכה בגמול עבור שעות נוספות.

חלה חובה לשלם לעובד עבור כל זמן עבודה, גם אם מדובר בתקופת התלמדות או הכשרה מקצועית. הדבר תקף גם לגבי עובד שהתקבל לעבודה לתקופת ניסיון, לעובד שמעסיקו דרש ממנו להמתין במקום עבודתו ולעובד אשר התבקש להגיע לתדריך או ישיבה. חשוב להדגיש, כי גם אם המעסיק החליט שלא להמשיך בהעסקת העובד לאחר תקופת ההכשרה, חלה עליו החובה לשלם עבורה. מקרים בהם מעסיקים אינם משלמים לעובדים על התלמדות מהווים עברה חמורה על החוק. חברת 'זכויות' נלחמת למיגור תופעות אלו.
 
עובד שעבד ביום המנוחה השבועי שלו או ביום חג, זכאי לתוספת של 50% בעבור כל שעה שעבד באותו היום. יתרה מכך, מכיוון שיום המנוחה של העובד לא נוצל, העובד זכאי למנוחת פיצוי. המעסיק מחויב לאפשר לעובד את זכותו למנוחה זו, אסור לנכותה ממכסת ימי החופש שברשותו, אולם אין חובת תשלום עליה. יש לציין כי יום המנוחה נקבע בשישי, שבת או ראשון, בהתאם לדת העובד. כמו כן, מועדי החגים משתנים גם הם לפי הדתות השונות.
 
 
עובד שעבר מעבר לשעות המוגדרות כיום עבודה מלא או כשבוע עבודה מלא, זכאי לתוספת בגין שעות עבודה נוספת. עבור עבודה של שעתיים מעבר ליום עבודה מלא, עובד זכאי לקבל 125% מהשכר לשעה. במקרה בו עבד יותר מכך, הוא זכאי לקבל 150% מהשכר עבור כל שעה נוספות. במידה והעובד עבד במשמרת לילה, יום עבודה מלא נחשב ל-7 שעות בלבד. כמו כן, שעות נוספות בזמן מנוחה וחג מזכות בשכר גבוה יותר. במקרים בהם העבודה הינה במשרה גלובלית, העובד רשאי לקבל גמול גלובלי עבור שעות אלו.
חשוב לדעת כי לא כל העובדים זכאים לתשלום של שעות נוספות. כך למשל, שוטרים, אנשי צוות אוויר ועובדים נוספים המחויבים לעבודתם גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות – לא זכאים לגמול זה. פרטים נוספים על הזכאות תוכלו למצוא באתרנו, בעמוד העוסק בנושא.
 
 
 
המעסיק מחויב לשלם לעובד החזר על הנסיעות הנדרשות עבור ההגעה למקום העבודה, אלא אם כן העמיד לרשותו הסעות מטעמו. גובה ההחזר יעמוד על העלות הכוללת הנדרשת לנסיעה בתחבורה ציבורית, עד לגובה של 22.60 ₪ ליום, נכון לחודש אפריל 2016. במידה וקיים הסדר חודשי זול יותר, זכותו של המעסיק לשלם בעבורו (לדוגמא, כרטיס נסיעה "חופשי-חודשי"). יש לציין, כי במידה ועל העובד חל הסכם קיבוצי שקובע כי יינתן תשלום גבוה יותר עבור נסיעותיו, המעסיק מחויב לשלם לו לפי הסכם זה.
 
חשוב לדעת כי לא כל העובדים זכאים לתשלום של שעות נוספות. כך למשל, שוטרים, אנשי צוות אוויר ועובדים נוספים המחויבים לעבודתם גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות – לא זכאים לגמול זה. פרטים נוספים על הזכאות תוכלו למצוא באתרנו, בעמוד העוסק בנושא.
 
 
 
חוק הגנת השכר מפרט באילו מקרים זכאי מעסיק לנכות סכומים כספיים ממשכורתו של עובד. במידה והמעסיק ביצע ניכוי שלא מופיע בחוק, העובד אינו הסכים לכך בכתב, לא קיים הסדר מתאים והניכוי אינו הוכח וקצוב – הדבר נחשב לניכוי אסור משכר העבודה. כך למשל, הטלת קנס משמעתי ללא הסכם קיבוצי שמאפשר זאת, הינה עבירה על החוק. חשוב להזכיר כי במקרים של טעויות בקופה, חל איסור לנכות משכרו של העובד בגין חוסר, אפילו אם העובד הסכים לכך בכתב.
כל העובדים בארץ זכאים לביטוח פנסיוני, המופרש גם על ידי המעסיק וגם על ידי המועסק. החוק חל על עובדים מעל גיל 21 ועל עובדת מעל גיל 20. צו ההרחבה האחרון קבע כי על העובד להפריש כספים בשיעור 5.5% לקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים. בנוסף, המעסיק מחויב להפריש
12% נוספים על חשבונו. בכל מקרה, העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני בו הוא מעוניין ואת החברה בה יתנהל הביטוח. חשוב לדעת כי בענפים מסוימים קיימים הסכמים אשר מעניקים לעובדים תנאים משופרים. אם אינכם בטוחים אילו צווי הרחבה והסכמים קיבוציים חלים עליכם, תוכלו לפנות לחברת זכויות לבירור דרך עמוד "צור קשר".
 
כמות ימי החופשה השנתית לעובד מושפעת מהוותק שצבר במקום העבודה, ממשך התקופה בה התקיימו יחסי עובד-מעביד וממספר הימים בפועל בהם עבד במהלך השנה. כך לדוגמא, אם לעובד וותק של חמש שנים במקום העבודה, הוא נחשב כמועסק בעבודתו במשך כל השנה והשלים לפחות 200 ימי עבודה באותה השנה – יעמדו לרשותו 16 ימי חופשה בשנה. בענפים ובמגזרים מסוימים הזכאות לימי החופשה הינה גבוהה יותר, בשל הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. יש לציין, כי תיקון לחוק שהתקבל בפברואר 2016, קבע כי שני ימי נוספים יתווספו לחופשה השנתית של עובדים בארבע השנים הראשונות לעבודה. תוספת של יום אחד צפויה החל מיולי 2016, ותוספת של יום נוסף החל מינואר 2017.
 
כל העובדים זכאים לקבל את שכרם במועד וללא איחורים. אי תשלום שכר לעובד עד המועד הקבוע בחוק נקראת הלנת שכר. שכר, או חלק ממנו, שאינו משולם עד ה-9 בחודש שלאחר העבודה, נחשב לשכר מולן. אם השכר לא שולם לאחר מועד זה, זכאי העובד לתבוע פיצויי הלנת שכר מהמעסיק. חשוב להדגיש כי גם אם השכר התקבל לבסוף, ניתן לתבוע פיצויים במקרה של הלנת שכר, בתנאי שהתביעה מוגשת עד 60 יום מהיום בו התקבל השכר בפועל.
 
עובד זכאי ל-1.5 ימי מחלה בעבור כל חודש בו עבד במשרה מלאה (מלבד ענפים בהם ישנה זכאות לשני ימי מחלה בחודש). כלומר, מרבית העובדים במשרה מלאה זכאים ל-18 ימי מחלה בכל שנה. יום המחלה הראשון אינו מזכה את העובד בתשלום, אולם החל מיום המחלה השני חלה על המעסיק חובת תשלום. עבור היום השני והשלישי זכאי העובד ל-50% משכרו, ובעבור היום הרביעי ומעלה זכאי העובד ל-100% משכרו.
 
ימי מחלה תקפים במצב בו העובד עצמו חולה או זקוק לטיפול רפואי, ובמצבים נוספים בהם יש צורך לטפל בבן משפחה חולה (ילד, בן זוג או הורה). במקרים מסוימים החוק מאפשר לעובד להיעדר מהעבודה למשך מספר רב יותר של ימים. כך לדוגמא, הורה יחיד והורים לילדים בעלי מוגבלים זכאים ל-18 ימי היעדרות נוספים בשנה.
 
תאונת עבודה היא תאונה שהתרחשה בזמן העבודה, בעקבות העבודה או במהלך הדרך למקום העבודה וחזרה ממנו. בנוסף, אם העובד חלה עקב עבודתו, הוא נחשב לנפגע עבודה במידה והמחלה מופיעה ברשימת המחלות המפורטות בחוק. על מנת להתמודד עם הפגיעה, זכאים נפגעי עבודה לטיפול רפואי חינם מקופת החולים ולדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. חברת זכויות פועלת רבות בתחום זה, ומסייעת לנפגעי עבודה רבים לקבל את הפיצויים המגיע להם כחוק.
 
בחוק ישנה התייחסות מיוחדת לנושא עבודת נשים בהריון. קיימת תקנות רבות שנועדו להגן על זכויותיהן של נשים אלו. כך לדוגמא, היעדרות ממקום העבודה לשם בדיקות הריון מזכה בתשלום מהמעסיק, ישנן הגבלות על עבודה בימי מנוחה ובמשמרות לילה, הגבלה על העסקה בשעות נוספות וזכאות לחופשה ללא תשלום באישור רופא. בנוסף, במקרה של שמירת הריון הנמשכת לפחות 30 ימים, ישנה זכאות לגמלה מהביטוח הלאומי. חשוב להדגיש כי חל איסור לפטר עובדת בהריון, המועסקת במשך חצי שנה לפחות במקום העבודה, אלא בהינתן היתר מיוחד. יתרה מכך, פיטור עובדת, בכל ותק שהוא, בשל היותה בהריון, הינו אסור על פי חוק.
 
חוק שכר שווה לעובד ולעובדת קובע כי נשים וגברים המועסקים באותה עבודה זכאים לשכר שווה. בנוסף, החוק קובע כי גם העסקה בעבודה שוות ערך או עבודה שווה בעיקרה מחייבת שכר זהה. בית המשפט ראשי להחליט אילו עבודות עונות על הגדרות אלו. מקרים בהן אדם מופלה בשכרו בשל מינו הינו אסור על פי חוק. חברת זכויות מעניקה סיוע לעובדים אשר הופלו בשכרם ועוזרת להם לקבל את מלוא הפיצויים אשר מגיעים להם.
 
החוק מקנה להורים לילדים זכויות מיוחדות. ראשית, נשים אשר עובדות לפחות שנה אצל אותו מעסיק, זכאיות לחופשת לידה בת 26 שבועות. זכות לחופשת לידה תקפה גם לגבר אשר בת זוגתו בחרה לקצר את חופשת הלידה, להורה מאמץ, הורה המקבל משמורת מאם פונדקאית והורה במשפחות אומנה. קיימות גם הטבות נוספות, כמו זכאות למעון יום חינם לילדים מעל גיל 3, אפשרות להשתמש בימי מחלה במקרה של מחלת ילד ונקודות זיכוי במס הכנסה.