בישראל מותרת תעסוקת נוער מגיל 15 (או בגיל 14, בימי חופשות מהלימודים בלבד), אך אין משמעותה של כניסת בני הנוער למעגל העבודה שוויון מלא עם חובותיהם וזכויותיהם של מבוגרים. מעבר לעובדה הידועה ששכר המינימום של בני נוער נמוך מזה של מבוגרים, ישנם שלל חוקים והגבלות השומרים על זכויותיהם של בני הנוער אף יותר מאלה של המבוגרים, מפני שזוהי קבוצה הנחשבת לפגיעה יותר, ובמקרים רבים היא אינה יודעת לעמוד על זכויותיה כראוי.
תעסוקת נוער – תקנות עיקריות
ראשית, לפני העסקת בן או בת הנוער, מחויב כל מעסיק במילוי פנקס רישום מדויק ומפורט הכולל את פרטיו האישיים של בן הנוער, וכן את כל הפרטים הרלוונטיים אודות תאריך תחילת וסיום העבודה, היקפה, נוכחותו בה ועוד. מלבד זאת, על בן הנוער להביא אישור רפואי המאשר את כשירותו לעבוד, כתנאי לתחילת העבודה. לאחר תחילת העבודה, מחויב המעסיק בשמירה על זכויות נוספות כגון שכר מינימום ושעות עבודה הקבועות בחוק, החזרי נסיעה, הגבלת שעות עבודה ועוד. מלבד זאת, חל איסור להעסיק בני נוער בלילה, וכן זוכים בני נוער עובדים לניכוי מס, ולהחזר כספי מהביטוח הלאומי בגין יציאה לגדנ"ע.
פסקי דין הנוגעים להעסקת בני נוער
זכויותיהם של בני נוער עובדים מעוגנות במערכת המשפט בחוק מיוחד לעבודת נוער, והן כוללות תקנות רבות ומפורטות – לרבות התקנות המוזכרות מעלה, גיל העבודה המותר, קביעת שכר המינימום השנתי ועוד. מלבד אלה, קיימות עוד שלל הגבלות הנוגעות בילדים ונוער ללא קשר הכרחי לעבודה, המופיעות בחוק הגנת הילדים, בתיקון לחוק העונשין האוסר פגיעה בקטינים ובחסרי ישע ובמקומות נוספים.
יש מי שדואג לכם
חברת 'זכויות' עוקבת אחר מקריהם האישיים של כל אחד ואחת מלקוחותיה, ובעזרת אנשי מקצוע עורכת עבורם בדיקה יסודית ומקיפה, הכוללת את סך ההטבות והזכויות המגיעות להם בעבר ובעתיד – מהמעסיקים ומכלל מוסדות המדינה.